למה כדאי להפסיק לחמם את האוויר בחדר הנקי שלכם
אם אתם עדיין משתמשים בתנורי אוויר מאולץ לעיבוד שבבים, אתם בעצם משלמים “מס זמן” כל יום. אני רואה את זה כל הזמן – במפעלים משתמשים במערכות ענקיות לזרימת אוויר חם, שמבזבזות חצי מהאנרגיה שלהן על חימום האוויר וקירות החדר, לפני שהחלקים שעובדים עליהם מרגישים בכך כלל.
זו בזבוז.
ההבדל במהירות הוא עצום.
חשבו על עבודתו של תנור אוויר מאולץ – הוא עובד לאט. עליו להעביר את החום מהאוויר אל החלקים שעובדים עליהם. אך קרינת אינפרא-אדום שונה – זו קרינה אלקטרומגנטית שנעה במהירות האור, והיא פוגעת ישירות בחלקים שעובדים עליהם.
אין צורך לחכות שהטמפרטורה תגיע לרמה מסוימת – די להפעיל את המכשיר. בחדר נקי, זה אומר שזמן ההכנה יורד מדקות לשניות. זו יתרון עצום לתהליך העבודה שלכם.
פחות אוויר, פחות לכלוך.
יש גם את הבעיה של זיהום – כדי שהחום יגיע לחלקים שעובדים עליהם, צריך להזרים הרבה אוויר. זה יוצר טורבולנציה, ובחדר נקי טורבולנציה פירושה פשוט אבק וחלקיקים שעפים בכל מקום.
מחממי אינפרא-אדום אין להם מאווררים, אין להם צינורות – אין חלקים נעים, אין אוויר. כך יש שטח פחות גדול למכשיר, וכך נעלמת אחת הסיבות העיקריות להיווצרות חלקיקים באוויר. החדר נשאר נקי יותר.
החיסרון… (כי תמיד יש חיסרון).
אינפרא-אדום אינו “מטה קסמים”. צריך להיות חכמים בשימוש בו. מכיוון שהחום נע בקו ראייה, אם החלקים מונחים זה על גבי זה או שיש להם שקעים עמוקים, יהיו אזורים קרים. אי אפשר פשוט להניח את המנורה במקום כלשהו ולקוות לטוב – צריך לתכנן היטב את מיקום המנורות כדי שהחום יפוזר באופן שווה.
בנוסף, קרינת אינפרא-אדום חזקה מאוד – היא פוגעת בחלקים במהירות. אם החיישנים או מערכת הבקרה שלכם איטיים, תגיעו לטמפרטורה הרצויה מהר מדי. טעות אחת יכולה להרוס את השבבים שלכם.
אך אם הבעיה שלכם היא הקצב שבו אתם מעבדים את החלקים – אם אתם מנסים לעבד מאות חלקים בשעה – אל תבזבזו זמן על חימום האוויר. פשוט חממו את החלקים עצמם.