למה אנו מחליפים תנורי חימום רגילים בתנורי חימום באמצעות אור אינפרא-אדום לצורך אריזת חיישנים
כולם בתעשיית השבבים מדברים על ניטרליות פחמנית כרגע. אבל בואו נהיה כנים: קשה מאוד לעשות זאת בפועל, בלי לשנות את הדרך בה הדברים עובדים. עבורנו, ההישג הגדול ביותר הוא המעבר מתנורי החימום הרגילים לשימוש בחימום באמצעות אור אינפרא-אדום לצורך אריזת חיישנים.
במקום לחמם תיבה מתכתית ענקית ואת כל האוויר שבתוכה, אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום. זו גישה שונה – אנו שולחים את החום ישירות לחומרי האריזה.
זה פשוט יותר יעיל.
מערכות חימום רגילות צורכות הרבה אנרגיה – הן מבזבזות חצי מהזמן שלהן על חימום דפנות התיבה והאוויר שמסביב לחלקים. אור אינפרא-אדום משנה את הלוגיקה הזו – אנו בוחרים את אורכי הגל שחומרי האריזה יכולים לספוג, כך שהאנרגיה נשלחת בדיוק למקום הנכון.
התוצאה? זמני החימום יורדים באופן דרמטי. אין יותר בזבוז אנרגיה כשהמכונה עובדת בצורה לא יעילה, והצריכה התרמית יורדת.
כמובן, זה לא קסם – יש גם חסרונות. כדי לקבל רמת חום הדרושה לחימום חומרים בתוך כמה שניות, אנו משתמשים בנורות קוורץ בעלות הספק גבוה. הן חזקות מאוד… אבל יש בעיה: כל החום הזה לא נשאר רק על החלקים – הוא יכול להתפשט למסגרת המכונה אם לא ננקוט באמצעי קירור מתאימים. אם לא נשתמש במאווררי קירור או במערכות קירור יעילות, אנו בעצם “מבשלים” את הרכיבים האלקטרוניים שלנו. ראיתי זאת קורה – חוסר במאווררי קירור גורם לעלייה בטמפרטורה, וכתוצאה מכך נעלמת הדיוק של המכונה.
אבל כשמשתמשים במערכות קירור יעילות, ההשפעה על חשבון האנרגיה של המפעל היא עצומה. ראינו ירידה גדולה בצריכת האנרגיה לכל וואף. אנו מוותרים על שלב החימום הארוך ומעצבן שדרוש במערכות חימום רגילות. זו חלופה פשוטה לרוב שלבי החימום, אך היא מניבה שתי תועלות: זמני העבודה יורדים, ועלויות החשמל יורדות.
כך אפשר לשפר את הביצועים הסביבתיים של המפעל, מבלי להאט את קצב הייצור.